פוטוגנים


אני יושבת עם הזוג לתכנן את צילום החתונה, והכלה מייד אומרת: "תשמעי, חשבנו על זה המון ואנחנו לא רוצים צילומים מקדימים. זה נראה לנו בזבוז של זמן, ולחוץ ו…"

אני קולטת שמאחורי היעילות שלה (והיא אכן בחורה תקתקנית ברמות) יש עוד משהו.

אני שואלת מהו סדר יום החתונה ומציעה שאולי נרווח אותו קצת, ונשאיר להם מעט זמן להצטלם בכל זאת. אפילו קצת, לפני האירוע, באולם – רק שניהם וקצת עם המשפחה – למזכרת.

היא מסרבת והוא מצטרף מיד ומסביר שאין מצב שיספיקו באותו יום.

"אז מה עם צילומי רווקות?" אני שואלת או מציעה אפילו רק להצטרף להכנות, ללוות בזמן האיפור ועיצוב השיער, או בזמן המפגש המרגש לאחריהם…

מציעה אפילו הנחה משמעותית, רק כדי שתהיה להם מזכרת זוגית.

אני הרי מכירה מספיק זוגות שהתחרטו בדיעבד על שויתרו על הזמן הזוגי הזה לפני החתונה…

היא מסתכלת אלי ואומרת לי: "האמת היא, שאין לי ממש חשק לזה. אני שונאת להצטלם, אני יוצאת כל כך גרוע בתמונות". והוא מוסיף: "בחתונה עצמה אין ברירה, אבל אנחנו ממש לא האנשים שיעמדו מול מצלמה, לא אוהבים תמונות מבויימות ובכלל… אנחנו לא כל כך פוטוגנים".

גם אתם כאלה?

מאלה שמסתכלים באלבומים בפייסבוק, זוכרים כמה אתם אוהבים את הג׳ינס ההוא או באיזו שמלה חתיכית השקעתן, ועדיין –  בכל פעם שמישהו מעלה תמונות שלכם אתם בכל זאת רוצים לקבור את עצמכם?

כל החברים שלכם יוצאים נפלא, ורק אתם חושבים אם לדווח בפייסבוק על תמונות לא ראויות רק בשביל הסיכוי שהתמונות האלו ירדו מהרשת…

איכשהו, יש לכם בתמונות האלו יותר סנטרים, אתם נראים הכי גדולים (פיזית) מכולם, החיוך שלכם יוצא נורא מאולץ ושומדבר לא נראה לכם מוכר מעצמכם בתמונות האלו… מוכר?

לרב אנחנו אומרים על עצמינו: ״טוב, אנחנו לא פוטוגנים…״ ובטוחים שנידונו למאסר עולם של תמונת פרופיל עם משקפי שמש ענקיות/מאחורי עץ או סתם ממש מרחוק…

אתם לא לבד. יש המון אנשים שחושבים כך. אבל בינינו?  עוד לא פגשתי מישהו שהוא לא פוטוגני.

קראתם נכון.

כלומר, אין ספק שיש בינינו רמות שונות של פוטוגניות – אבל אין אדם ש״אבוד לו״. פשוט אין.

אז במה זה תלוי?

זה תלוי קודם כל במידת הלחץ שלכם מול המצלמה. או יותר נכון, במידת הנינוחות שלכם מול המצלמה. תמונות שאנחנו מכנים ״לא פוטוגניות״ יוצאות כשאנחנו לא מצליחים למצוא את עצמנו מול העדשה. אם אנחנו מרגישים, מובכים, לא נח לנו… הסכוי שתצא תמונה טובה יורד.

שנית, זה תלוי כמובן בצלמ/ת. צריך לדעת לצלם תמונה מחמיאה. לכוון את המצולמים שלך, לעזור להם להרגיש בנח (ראו סעיף קודם), להרגיע וליצור אווירה טובה ואפילו, פשוט לדעת לעמוד במיקום הנכון.

מאחר וגם אם הסתובבתם לפני החתונה וחיפשתם ושוחחתם ומצאתם לכם צלמ/ת – אתם לא ממש יכולים לדעת אלא רק לשער מי הצלם שעומד מולכם או מה מידת ההקפדה שלו על צילום בזויות מחמיאות – הנה כמה טיפים שישדרגו את התמונות שלכם פלאים:

גובה

כשרואים תמונות של בני אדם, באופן טבעי העין שלנו מסתכלת על הפנים של המצולמים. ולכן, זוית נכונה לצילומים היא מגובה העיניים שלכם ומעלה. צלם שמצלם מזווית נמוכה מצלם לכם בעיקר את הסנטר. מאחר ולרובנו יש איזשהו אישיו עם הסנטר שלנו… אתם יכולים להבין שמשיכת תשומת לב יתרה על ידו היא ביג נו-נו.

אני זוכרת שכילדה, כשישבתי לצפות בטקסי מלכת היופי (כן, אני יודעת… יש לכולנו עוונות קטנים כאלו ואחרים 🙂  ) שמתי לב שתמיד כשמצלמים את המתחרות מהחזית הן נראות יופי, אבל כשמעבירים את השידור למצלמה שעומדת ממש בתחתית הבמה הן פתאום נראות זוועה וכולנו שמחים ומתחילים לרכל עליהן… 🙂

יש דברים בגו.

חזית ואחור

כשמצטלמים בחבורה (בשורה, בקבוצה, עם המשפחה…) נסו לא לעמוד בקצוות, אלא במרכז החבורה, ובעיקר נסו לא לעמוד בחזית החבורה. זה ממש לא מתוך ביישנות או הסתרה של הגוף, אלא שזה פשוט תוחם אותנו באופן מחמיא יותר. כשהגוף שלנו הוא חלק מהמסגרת של הקבוצה (כי אנחנו עומדים בקצה), אנחנו נראים גדולים יותר ביחס לשאר העומדים לידינו וזה לא משנה אם בפועל אנחנו דומים במידות גופנו.

הנה לדוגמה, הדגמה שמראה בדיוק מדוע תחימה של קווי גוף נותנת אשליה של משהו פחות רחב (שימו לב שהראש שחבוש בכובע נראה משמעותית קטן יותר מהראש הגלוי, למרות שאלו אותם ראשים שצולמו בהפרש של פחות מדקה בין תמונה לתמונה

רוורס

עומדים באירוע מחובקים, לפעמים עם הכלה והחתן, לפעמים סתם עם חברים, או אפילו לבד. למרבית האנשים יש נטייה (אולי מתוך רתיעה מהמצלמה, אולי מתוך רצון ליישר קו עם מי שמצטלמים איתו) להישען אחורה כשהם מצטלמים. שימו לב – אין זווית שמוציאה אתכם מפרופורציות יותר מאשר ההישענות הזו אחורה. נא להמנע.

נסו לעמוד ישר, לא זקופים כמו חיילים, אבל ישר, או אפילו להשען קדימה מעט… זה יהיה הרבה יותר מוצלח.

אם נסכם,

כולנו נתקלים בצורך הזה להצטלם.

לכולנו יש זוויות מחמיאות יותר או פחות.

אל תפסיקו לחפש את הזויות שגורמות לכם לאהוב את התמונות שלכם. זיכרו, לכל אחת ואחד יכולות לצאת תמונות טובות!

אתם כן פוטוגנים!

מילה שלי,

"תמרי – אוצרת את הזמן"
צילומי אירועים, משפחה, והריון

האתר של תמרי גת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s