שבירת הכוס בחתונה


שבירת הכוס על ידי החתן בחתונה יהודית הוא אחד המנהגים היותר מוכרים במהלך טקס החופה ומהווה את שיאו של הטקס. למנהג זה מספר סיבות, שהידועה בהם הוא העלאת זכר החורבן של ירושלים ובית המקדש, כדי לקיים את השבועה "אם לא אעלה את ירושלִם על ראש שמחתי" (תהילים קל"ז ו). סיבה נוספת שבירת הכוס היא להזכיר לנו שאין השמחה במלואה בזמן הזה, כלומר שבירת הכוס נועדה להזכיר לנוכחים שגם בשעת שמחה עילאית יש לשמור על מידה סבירה של רצינות.

לפי פרופ' מרים פאוסט (הפקולטה ללימודי יהדות באוניברסיטת בר אילן), שבירת הכוס בפומבי את הפעולה האולטימטיבית המתקשרת למהות העמוקה ביותר של מימוש הקשר הזוגי. שבירת הכוס מסמלת את המשמעויות המרכזיות של הכניסה לקשר של אהבה ונישואין; את היכולת להתגבר על הפחדים והמחסומים הרגשיים המלווים את ההתחברות עם בן/בת הזוג בקשר אינטימי של אהבה ונישואין; את הנכונות לעשות את השינויים וה"שבירות" הכרוכים במעבר מ"אני" ל"אנחנו"; את ההחלטה לקחת את ההימור הגדול והקריטי ביותר בחייו של כל אדם כאשר הוא/היא קובעים עם מי יחלקו את חייהם לתמיד. בנוסף, שבירת הכוס מסמלת גם את הנכונות "לצאת למסע הבלתי-ידוע" של הקמת תא משפחתי חדש, ולשים את האינטרס הזוגי מעל לשיקולים אחרים, הן אישיים והן חברתיים. החתן השובר את הכוס במהלך החופה, לפני כל קהל הנוכחים, מצהיר בעצם על החלטתם של בני הזוג לעבור לשלב חדש ושונה בחייהם; הוא מביע בזה את ההכרה שלהם שמעבר זה כרוך בשינויים, בהסתגלויות וב"שבירות" מסוגים שונים, שהן הכרחיות לצורך בנייה של מהות משותפת חדשה; הוא מודיע באופן פומבי ששני בני הזוג התגברו על הפחדים ועל הקשיים הכרוכים בהחלטה להינשא זה לזו. פעולת השבירה מעבירה את המסר שאם כבר שברנו פעם אחת, עברנו את מחסום הפחד של הפעם הראשונה, ולכן נוכל לשבור גם בעתיד את מה שידרוש שינוי והרכבה מחדש. הזיקה בין הפעולה הפיסית של שבירת הכוס לבין המשמעות הרוחנית, המופשטת, של כניסה לקשר הנישואין, תורמת לתחושת ההתעלות וההתרגשות של הנוכחים בטקס החופה ומעניקה למעשה השבירה ממד נוסף, המעשיר את כל משמעויותיו המסורתיות.

לפי אסתר שקלים (מרצה, משוררת וחוקרת קהילות ישראל), למרות שנדמה כי מנהג זה הוא מנהג יהודי במקור, מסתבר כי מנהג שבירת כוס בחתונה לזכר ירושלים אינו מוזכר לא במקרא, לא במשנה ואף לא בשני התלמודים. הוא לא היה מוכר בקהילות יהודיות שונות, ואינו מוזכר אפילו ב"שולחן ערוך" שנתחבר בידי רבי יוסף קארו במאה ה-16! ולכן, לחוקרים שונים אין ספק כי במשמעותו המקורית הוא נועד כאמצעי לחימה נגד עין הרע, שדים ומזיקים למיניהם. שבירה של קערות, כדים, כוסות, ביצים או פריטים אחרים כאמצעי מאגי להבטחת הנישואין, מוכרת גם בחתונות בתרבויות אחרות, והשפיעו על היהודים תושבי המקום. אלא שכידוע חכמינו לא ששו להכניס ליהדות השפעות תרבותיות זרות מחשש התבוללות, ומאחר שבתבונתם הרבה השכילו לראות שההשפעות הסביבתיות הינן לעיתים בלתי נמנעות, הם בחרו להכניס את המנהג לתוך המסגרת היהודית, ולהעלותו בקודש; דהיינו, לגייר אותו ולהעניק לו משמעות יהודית נעלה, זכר לחורבן ציון.

ראוי לציין כי בנוסף לפרשנות המאגית והרבנית, ניתנו למנהג שבירת הכוס בחתונה משמעויות וטעמים אוניברסליים חברתיים שונים. כך למשל, יש שטענו כי שבירת הכוס מסמלת את יציאת הכלה מבית אביה, ואת המעבר לרשות בעלה. כן את שבירת הקשרים החברתיים הקודמים של הכלה עם בית הוריה, ויצירת קשרים חברתיים חדשים עם משפחת בעלה, על מנת שהנישואין יובילו לשלמותו ויציבותו של הבית החדש. היו שהעניקו למנהג פרשנות מינית: שבירת הכוס היא סמל להצלחתו של החתן להתגבר על חומת הבתולין של הנערה, ולקיים בלילה הראשון את הבִּיאָה (קיום היחסים), המכונה ביהדות בשם "ביאת מצווה".

כיום יש פרשנים מודרניים, המבקשים לתת למנהג משמעויות חדשות בראי ימינו. כך למשל, יש הרואים בשבירת הכוס סמל לחיי הנישואין השבריריים בתקופתנו, המעמידים בפני בני הזוג הטריים אתגר של עבודה מתמדת על חיי הזוגיות, לשם שמירה על יציבותם וקיומם באושר ושמחה. אחרים רואים בשבירה סמל לשאיפתם של החתן והכלה לשבור הֶרְגֵּלִים קיימים ודרכי חשיבה והתנהלויות שהתאימו לחיי הרווקות, לשם יצירה וביסוס של חיים חדשים בזוגיות מוצלחת, מתוך ויתורים הדדיים.

שבירת כוס
צילום: פייר מיקאל כהן

שומרים את השברים

בשנים האחרונות אנחנו רואים זוגות ששומרים את השברים ואף משלבים אותם ביצירות אומנות שנשמרות בבתיהם. למרות שיש במנהג משהו אופטימי בראיה העתידית, שבית המקדש יבנה מחדש, ולמרות התיאוריה הלא דתית שזה סמל לחיים הקודמים שלפני הנישואין (שוברים משהו ישן ומפנים מקום לחיים החדשים כזוג), היינו ממליצים לבחון האם אתם רוצים שהשברים יהיו חלק מביתיכם וחייכם.

בלוגזין עד החתונה
צילום: simple photo

איזו כוס הכי מתאימה לשבירה

כל כוס דקיקה יכולה להתאים (יש כאלה ששמים מנורה)
רצוי לעטוף טוב טוב את הכוס הדקיקה ביותר שאתם מוצאים בנייר כסף ובניילון נצמד. אפשר למצוא כוסות בחנויות כלי בית: כוסות יין דקיקות (רצוי לשבור לפני את רגל הכוס), כוסות תה דקיקות וכדומה.
יש כאלה שעוטפים את הכוס גם במפית. הכל כדי למנוע מהשברים להתעופף או חלילה לחדור לכף הרגל. כמו כן, בבחירת הנעליים לחתן, רצוי לבחור נעליים עם סולייה עבה, או כאלה שהסולייה לא מאוד דקה.

בלוגזין עד החתונה
צילום: פייר מיקאל כהן

שירים לשבירת הכוס

הרשת מלאה בכתבות אודות שירי כניסה לחופה, המלצות לשיר הראשון, פלייליסטים מיוחדים לקבלות הפנים ופלייליסטים לרחבות הריקודים, אבל לרגע השברירי ביותר בחתונה, רגע שבירת הכוס, לא תמיד נותנים מספיק תשומת לב. התקליטן אילן הניג בחר לנו כמה דוגמאות אלטרנטיביות וקצת-הרבה יותר שונות ממה שמקובל: שוברים את הכוס.

צילום תמונה ראשית: דימה וזינוביץ'


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s